טיפול בדיכאון

מתי לגשת ולעבור טיפול בדיכאון?

יש סטיגמות רבות על אנשים אשר לוקים בדיכאון. נהוג לעתים לחשוב שיש לקחת אדם ולשלוח אותו למומחה שיבצע טיפול בדיכאון, רק אם אותו אדם הביע בפומבי מחשבות אובדניות, או רק אם הוא מביע עצב רב ומתמשך. חשוב מאד להפריד בין ההגדרות ולהבין, כי עצב איננו דיכאון, ואפילו מה שאנו מכנים דכדוך - איננו דיכאון. הדיכאון הוא מצב נפשי אחר לחלוטין, שבוודאי לא מגובה תמיד ברעיון אובדני שמובע בפומבי.

אז מה הוא הדיכאון?

על מנת להבין מתי שולחים אדם אל טיפול בדיכאון כזה או אחר, צריך להבין מה הוא הדיכאון. הדיכאון הוא מצב נפשי עמוק אשר בו שרוי האדם, כאשר הוא חש ייאוש תמידי, תחושת ערך עצמי נמוכה מאד, תחושת אשם, ובעצם חוסר יכולת ורצון לבצע כל פעולה בחייו. המחשבות האובדניות מהוות אכן חלק ממחלת הדיכאון, אם כי הן פורצות החוצה דווקא כאשר אדם מתחיל להירפא ונעשה מודע לדיכאון שלו - ואז הוא גם חש מוטיבציה לבצע מעשה אובדני.

לשים לב לסימני האזהרה רגע לפני השבר הגדול

אז איך תדעו אם אדם שיקר לכם אכן צריך ללכת ולעבור טיפול בדיכאון? אם מדובר על אדם שהחל להסתגר לפתע, אדם אשר מסיבה שלא נראית לעין חש ייאוש וחוסר רצון לתקשר עם האחרים ובאופן כללי - נראה שמצב הרוח שלו השתנה באופן קיצוני לגמרי - זה בהחלט יכול להדליק נורה אדומה. עם זאת שימו לב כי לא כל עצב הוא דיכאון, ואין לבלבל בין דיכאון לעצבו עקב פרידה, לאבל על אובדן שלאדם יקר וכיו"ב.

לצאת מתוך הסטיגמות השונות הקיימות בחברה

חשוב מאד להבין, שאנשים שעוברים טיפול בדיכאון אינם אנשים משוגעים, ומדובר על אנשים שנחשבים נורמטיביים לחלוטין. נתונים שונים מראים כי בעצם רק חלק קטן מהאוכלוסיה שאמור בכלל לעבור טיפול בדיכאון - באמת עובר את הטיפול הנ"ל, ואפשר שהתופעה הזו נפוצה יותר, בוודאי אם מדובר על המחלה של דיכאון קליני אפיזודי, שלמרות שיכול להיות קצר - השלכותיו יכולות להיות קשות.