גילוי מרצון

הליך גילוי מרצון, הפרטים המלאים

רשויות המס במדינות רבות, לרבות מדינת ישראל משתפות פעולה על מנת למנוע פעולות בלתי חוקיות בכל מה שנוגע לדיווח מס. פעולה מרכזית אשר ננקטה על ידי רשות המיסים בשנת 2005 היא פרסום "נוהל גילוי מרצון". מטרתו של נוהל זה היא לעודד אזרחים לתקן את הדיווחים אשר דיווחו אל מול רשות המיסים, ולדווח נתוני אמת על ההכנסות והנכסים שברשותם על מנת להימנע ממצב בו ימצאו מפרי חוק כיוון שלא דיווחיו על כל ההכנסות שלהם הלכה למעשה. אזרחים אשר הגישו דוחות כוזבים בעבר למס הכנסה, יוכלו לבחור בנוהל זה של גילוי מרצון, ורשויות המיסים מתחייבות כי לא ינקטו נגדם הליך פלילי בתחום עבירות המס כלל וכלל. גילוי מרצון צריך להתנהל בהתאם לתנאים הבאים: במקרה בו המידע לא פורסם בתקשורת, או אינו מצוי בידי מס הכנסה, במקרה בו לא נפתחו הליכים פליליים כנגד האזרח, ובמקרה בו הגילוי נעשה מרצון ולא בשל חקירה או בדיקה של רשויות המס.

כיצד נוצר הליך זה של גילוי מרצון

בעידן של ימינו אזרחים רבים מתכננים את אופן התנהלותם אל מול רשויות המס תוך כדי מזעור תשלום המיסים, ועד שימוש לעיתים בדרכים שאינן חוקיות. התקדמות הטכנולוגיה מסייעת מצד אחד לאזרחים לנהל ולתכנן תכנוני מס, אך מן הצד השני היא מסייעת לרשות המיסים על מנת לאתר תכנוני מס מן הסוג הזה. מדינות רבות חתמו על הסכמים ואמנות בגין מניעת כפל מס ועל מנת להימנע כמה שניתן מהעלמת מס. נוסף על כך, יש לציין שמדינת ישראל פרסמה את נוהל גילוי מרצון על מס על מנת לאפשר למעלימי המס לחזור בהם ולדווח נכונה לפני קיום הליכים פליליים.

מה קורה במקרה בו לא עומדים בתנאים של ההליך הזה?

במקרה בו ישנו מקרה של אי עמידה בתנאי הגילוי מרצון לרשות המיסים, ניתן לנקוט נגד האזרח את ההליכים הבאים:

·         שלילה מוחלטת של החסינות שניתנה לאזרח מהליכים פליליים שונים.

·         רשות המיסים רשאית להשתמש בחומר שהוגש במסגרת הליך הגילוי מרצון להליכים פליליים עתידיים.