המושג פירוק של
חברה בוודאי לא נשמע כמו מהלך נעים כל כך עבור איש מבעלי החברה שבה מדובר. אך בואו
ונבדוק מה בדיוק קורה ומה זה אומר כאשר מדברים על מצב של פירוק חברה מרצון. אם כן,
יש לציין, כי הוא הליך אשר מתנהל כאשר בעלי החברה מעוניינים להוציא את הונם העצמי.
במידה והחברה היא בעלת כושר פירעון מכיר הדין בזכויות של בעלי החברה ובעלי המניות
ליזום את הפירוק ואף לנהל אותו לצורך העניין. ההגדרה של חברה בעלת כושר פירעון
מתייחסת אל היכולת של החברה לשלם את כל חובותיה תוך שנה מיום הפירוק.
החלטה של האסיפה
ומינוי מפרק
חשוב לדעת, כי על
מנת להתחיל בהליך פירוק חברה מרצון יש לקבל החלטה של האסיפה הכללית וזאת על פי
סעיף 319 לפקודת החברות במדינת ישראל. בעלי המניות ממנים את המפרק ויכולים גם
לדרוש את פיטורו, במידה וירצו בכך. חשוב לזכור כי המפרק הוא האדם אשר בסופו של דבר
לידיו מועברים נכסי החברה. המטרה של המפרק היא להוציא אל הפועל את הליך הפירוק,
הוא אינו רוכש זכות בקנייני החברה והוא משמש בתור נאמן בלבד.
פירוק מרצון בהיעדר
כושר פירעון
פירוק חברה מרצון
המתנהל על ידי מפרק בזמן שהחברה מוגדרת כבעלת כושר פירעון אינו נתון לפיקוח ישיר
של בית המשפט. יחד עם זאת, בעלי המניות יכולים להתחיל הליכי פירוק חברה מרצון גם
כאשר החברה איננה בעלת כושר פרעון. במצב כזה נוטה החוק להעביר את ניהול הפירוק
לידי הנושים. על החברה לזמן אסיפת נושים, אשר ממנים את המפרק ואת ועדת הביקורת.
פירוק חברה מרצון ללא הצהרת כושר פרעון מתנהל כמו פירוק בידי בית המשפט מחמת חדלות
פרעון.
מעורבות בית המשפט
לעיתים נדרש בית
המשפט להתערב גם במהלך פירוק חברה מרצון. יחד עם זאת, הסיכוי לכך נמוך משום שבעלי
החברה משתפים פעולה ומעוניינים לסיים את התהליך מוקדם ככל האפשר. המפרק, בעלי
המניות והנושים רשאים לפנות אל בית המשפט על מנת לבקש שיכריע בסוגיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה