כל מה שצריך לדעת על סקר סיכונים תפעוליים
מידע על סיכונים יכול להגיע דרך מקורות שונים. בשביל לערוך סקר סיכונים תפעוליים ולהגדיל את הסיכוי למנוע אותם, צריך לאסוף כמה שיותר מקורות מידע רלוונטיים. אבל מלבד הרלוונטיות של מקורות המידע אל סוג הסיכונים התפעוליים או תחום ההתמחות של העסק, חשוב מאוד לוודא את הביסוס והאמינות שלהם.
שימוש במקורות מידע
לא אמינים עלול להוריד לטמיון את ההשקעה במיפוי ועריכת סקר סיכונים תפעוליים. לשם
השוואה, מקורות מידע אמינים מקצרים את משך הזמן שעובר מהרגע שבו מתגלה איום ועד שהארגון
חוזר לשגרה. בנוסף, שימוש במקורות מידע אמינים הוא לעיתים קרובות תנאי לניצול
היתרונות של סקר סיכונים תפעוליים כדי להגדיר משימות ותחומי אחריות עבור העובדים,
המנהלים וכן הלאה.
מה עושים עם סקר סיכונים תפעוליים?
המטרה של סקר סיכוניםתפעוליים היא כאמור לקצר את משך הזמן שעובר מהרגע שבו מתגלה המשבר – ועד שחוזרים לשגרה. בגלל שלמשך הזמן הזה יש השפעה על ההתנהלות של העסק מול הלקוחות ואף על האופן שבו תופסים אותו ספקים וקולגות, הוא חייב להיות כמה שיותר קצר. מצד שני, התמודדות לא נכונה עם סיכון תפעולי עלולה לגרום יותר נזק מתועלת.
הפתרון לכל האמור לעיל הוא לבסס סקר סיכונים תפעוליים על מידע אמין. כאשר יש מידע אמין, קל יותר להרכיב את הסקר מלקחים, בקרות, ממצאים, תחקירים של אירועי כשל ועוד. במידה ואין אירועי כשל קודמים שעליהם אפשר לבסס תחקירים אמינים, או במידה ומדובר על תחומי פעילות ועסקים חדשים, ניתן לערוך תרגול.
לבסוף, באמצעות תרגול בשטח אפשר להבין לעומק את המשמעות של סקר סיכונים תפעוליים ולהפיק ממנו ערך מוסף גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.