איך קובעים מחירי העברה?
הדרך החוקית והנכונה לקבוע מחירי העברה היא להתחשב בתנאי השוק. אם לא מתחשבים בתנאי השוק ומצהירים באופן רנדומאלי על מחירים ורווחים גבוהים יותר במדינות שבהן שיעורי המס נמוכים לעומת מדינות שבהן שיעורי המס גבוהים, עלולים לעמוד לדין ולהליכים פליליים מול רשות המיסים של המדינה הרלוונטית. לכן, עדיף למנוע מראש את עוגמת הנפש ולהתייעץ עם בעלי מקצוע כגון רואי חשבון ויועצי מס.
הדבר הראשון שיועצי מס ורואי חשבון
עושים על מנת לסייע לחברות ותאגידים לקבוע מחירי העברה בצורה חוקית והגיונית הוא
לבחור שיטה לקביעת תחום המחירים הנאות. האופן שבו בוחרים את השיטה חשוב מאוד, כי
היא משליכה על הפעילות של החברה המעורבת ואף מיועדת להציג בפני רשויות המס את
האופי האותנטי של העסקה.
איזה שיטות יש לקביעת תחום המחירים הנאות?
העניין הוא שגם ברשות המיסים מגלים גמישות מסוימת לגבי האופן שבו קובעים את תחום המחירים הנאות. אם עושים את זה בצורה נכונה, סביר להניח שברשות המיסים לא ימנעו את קביעת מחירי ההעברה בין מדינות שונות ברחבי העולם.
השיטות הקיימות לקביעת תחום המחירים הנאות הן שיטת השוואת מחירים בלתי תלויה, שיטת המכירה החוזרת, שיטת העלות הנוספת, שיטת חלוקת הרווח ושיטת השוואת הרווחים. מטבע הדברים, לכל שיטה יתרונות וחסרונות אחרים ולא כל שיטה שמתאימה לחברה אחת תתאים גם עבור חברה אחרת.
בשורה התחתונה, ההחלטה איזה ואיך לקבוע מחירי העברה צריכה להתקבל גם על ידי נציגי החברה שיש לה אינטרס לצמצם את חבות המס – אבל גם על ידי בעלי המקצוע הרלוונטיים. אם מתייעצים עם יועצי מס ורואי חשבון, סביר להניח שהבחירה של שיטת קביעת תחום המחירים הנאות תהיה מבוססת יותר.